מאבקי הכוח בין בני דוד

מאבקי הכוח בין בני דוד דוד קיווה כי מנישואיו עם מיכל בת שאול יצמח יורש שיאחד בתוכו את זכויות בית שאול ואת זכויות בית דוד . אך בספר שמואל נאמר במפורש' שהיו אלה נישואים עקרים . אי לכך היתה ירושלים בשנותיו המאוחרות של דוד זירה למאבקי הכוח שבין בניו - יורשיו . לא היה קיים עדיין בממלכת ישראל תקדים להעברה סדירה של שלטון לידי יורש , ועקרון הבכורה לא נתקבל אלא בימיו של יהושפט . לכן ראו עצמם אחדים מבניו הרבים של דוד זכאים לשאוף לכתר המלוכה וניסו לממש את תביעותיהם בדרכים שסיכנו את שלום הממלכה ואף את עצם קיומה . האמהות ומעמדן בחצר השפיעו לא אחת על גורל המאבק . כך היה , למשל , עם אבשלום בנה של מעכה , בתו של מלך גשור , שנשא דוד עוד בהיותו בחברון . בתמר בתה חשק בנו בכורו של דוד , אמנון . הוא התחזה לחולה , וכשבאה לבקרו אנס אותה וגם ציווה לגרשה לרחובות העיר . דוד היה סלחן מדי בכל הנוגע לבניו ומאחר שלא נקט פעולה כלשהי נגד אמנון החליט אבשלום , אחיה הישיר של תמר להתנקם באמנון על דעת עצמו . הוא חיכה שנתיים תמימות , בסבלנות רבה , כדי שאמנון לא יחשוד בו עוד , ורק אז הזמין אותו ואת שאר האחים למשתה לכבוד סיום...  אל הספר
כנרת, זמורה ביתן, דביר - מוציאים לאור בע"מ