פרק עשירי על הדו־שיח האנקדוטי בין חכמים לבין לא יהודים

פרק עשירי על הדו שיח האנקדוטי בין חכמים לבין לא יהודים מאחר שספרות חז"ל נשתמרה בלבושים ספרותיים אחידים , כגון הסוגיה התלמודית או המדרשית , יש לבחון את תתי הסוגה שנשתבצו בחיבורי החכמים בהשוואה לבני דמותם המפותחים בספרות העמים . תת סוגה כזאת היא הדו שיח בין החכמים לבין האומות , דו שיח 263 הנושא אופי של אנקדוטה , יותר ממה שישקף משא ומתן ממושך . ראוי שנתבונן בהיקף התופעה , בתכני השיחות , ובתוצאותיהן . כאן נבדוק רק את אותן שיחות המצויות בקבצים התנאיים . לפני כשלושים שנה אסף מ"ד הר את השיחות שהתנהלו בין נכבדי רומי לבין החכמים . מסקנתו העיקרית היתה שרוב השיחות עסקו בנושאים שעניינו באמת את שלהי העת העתיקה : ( verisimilitude ) מהות האלוהות , דיני ישראל , עניינים שבטבע ועוד . הר לא ניסה להפריד בין מקורותיו , והוא גם לא ניסה לבחון אם יש מוקדם ומאוחר בשיחות . ואם העיצוב התנאי מהימן יותר מן השיחות ששרדו במקורות מאוחרים יותר , ואפילו מאותן שיחות שיוחסו לתנאים בקבצים האמוראיים . ואולי העובדה הכי מעניינת , כפי שציינו כפרק הקודם , היא שרוב השיחות בין החכמים לבין המלכים והשרים , על אף היותן מיוחסות לתנא...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד