פרק תשיעי חכמה בגויים , תאמין ? אם צדקנו בדברינו עד עתה , ואכן היתה בספרות התנאים אסכולה שסברה שהתורה נועדה , ועדיין מיועדת , לכל האומות , מה היה היחס של אותה אסכולה לחכמת העמים שמסביבם ? כלום ניתן לחשוב שיש חכמה לעמים מעבר למה שניתן לעם ישראל ? האם ה' בכל זאת הותיר לעמים חלק ונחלה בחכמתו שלא ניתנה לישראל ? אין ספק שבין החכמים היו כאלה שסברו שיש חכמים בעמים . עובדה היא שנתקנה ברכה מיוחדת למי שפוגש חכם מחכמי האומות : "תנו רבנן הרואה חכמי ישראל אומר ברוך שחילק מחכמתו ליראיו , חכמי אומות העולם - אומר ברוך שחילק מחכמתו לבשר ודם" ( ברכות נח , ע"א על פי כתב יד מינכן . ( ואף במדרש איכה רבה ישנה הצהרה מפורשת : מלכה ושריה בגרם אין תורה ( איכה ב , ט : ( "אם יאמר לך אדם יש חכמה בגוים תאמין , הה"ד והאברתי חכמים מאדום ותבונה מהר עשו ( עובדיה א ח , ( יש תורה בגוים אל תאמין , דכתיב מלכה ושריה כגרם אין תורה . " ידוע שלעתים קרובות 'אדום' נדרש בחז"ל כמסמל את רומי . על כן יאות הוא לראות בחכמת רומי דבר שיש להודות בקיומו . עם זאת יש מי שסבור שכל מקום בספרות חז"ל שמצינו את המטבע 'אם יאמר לך אדם' הנימה היא ת...
אל הספר