פרק שישי בני נח בספרות התנאית התפיסה המשפטית המוכרת ביותר המגדירה את היחסים בין יהודים ללא יהודים בתקופת חז"ל היא הסיווג של 'מצוות בני נח . ' כבר מראש יש לציין שהצירוף המפורסם הזה בעצם נדיר ביותר בקבצים התנאיים כולם , ומופיע במדרשי ההלכה בתשעה מקומות עיקריים , על מקבילותיהם . יצוין כי כל ההופעות של מטבע לשון זה בהקשרים ההלכתיים במדרשי ההלכה , הם בקטעים שסווגו כדבי ר' עקיבא , ורובם בספרא , המובהק שבמדרשי ר' עקיבא . הצירוף הלשוני חסר לגמרי מן הספרי במדבר , נציג מובהק של דבי ר' ישמעאל . הוא מופיע בשני מקומות במכילתא דר' ישמעאל , האחד באגדה המפורסמת המספרת שהקב"ה חיזר על אומות העולם לתת להם את תורתו ( ומקבילתו בספרי דברים , ( והשני בתוך מחלוקת פרשנית מעניינת לשמות כד , ז . הופעתו במשנה ובתוספתא אף היא תעסיק אותנו להלן . השימוש בצירוף 'בני נח' בספרא מתאפיין בשני כיוונים שונים , אם כי משלימים . כיוון אחד מצינו בכמה מקומות בספרא ( ספרא דבורא דחובה פרשה א , צו פרשה י , שמיני פרשה ד ) ובספרי דברים פי' עו , בהם נעשה נסיון להקיש ממעמדו המצוותי הנפרד והשונה של הגוי למעמדו של ישראל . נביא דוגמא אחת...
אל הספר