ב . הצורה המאוחרת של ההגדה - על שם שמררו המצרים את חיי אבותינו במצרים . מצה - על שם שנגאלו ( מ' פסחים י.- ה - לפי כי"ק . ( התפישה המקובלת לגבי המבנה של משנה זו היא שרבן גמליאל קבע את ההלכה שצריך לומר שלושה דברים אלה בפסח ואחרי זה בא הפירוט כיצד יש לומר שלושה דברים אלה . ייתכן שהפירוט נעשה על-ידי רבן גמליאל בעצמו וייתכן שהוא מאוחר לו . אולם תפישה זו מעוררת קושי בהבנת הסדר שלפיו מזכירים את שלושת מאכלי החובה . רבן גמליאל בהלכתו הזכיר : פסח , מצה ומרורים . סדר זה קבוע בכל כתבי-היד ודפוסי המשנה וההגדה והוא נקבע , כנראה , משום הנוהג הלשוני להעמיד בסוף את האבר הארוך במחרוזת - מרורים " . לכאורה , לפי התפישה המקובלת , פירוט דברי רבן גמליאל צריך לבוא באותו סדר . אכן , יש כתבי-יד שבהס סדר הפירוט שווה לסדר דברי רבן גמליאל - פסח , מצה ומרור . אך דווקא בכתבי-היר הטובים מן הטופס הירושלמי של כתבי יד המשנה - קויפמן , פרמה והוצ' לו - וכן בכתבי-יד אחרים , הסדר הוא : פסח , מרורים ומצה , וקשה להבין כיצד סדר זה קשור לדברי רבן גמליאל . יש שניסו לתת לשינוי 42 מ"ק מיכאל קייצנאך " ) על טעם אכילת מצה בליל א' של ...
אל הספר