ד . מים אחרונים על קדמותו של המנהג ליטול את הידיים בסוף הסעודה אנו למדים מתוך העובדה שבית שמאי ובית הלל כבר נחלקו על מקומה של נטילה זו בין הפעולות הקשורות בסיום הסעודה " . בית שמאי אומרים מ כבדין את הבית ואחר-כך נוטלין 274 לידיים ובית הלל אומרים נוטלים לידיים ואחר-כך מכבדין את הבית . " ר' אושעיא , מאמוראי px ישראל , פסק בזה כדעה הראשונה אבל הוא גרס אותה בשם בית הלל . ר' יוסי בר' חנעא אמר בשם רב הונא שבדבר זה הלכה כבית שמאי ואף רב עמרם גאון מנה דבר זה בין ששת 277 המקומות שבהם הלכה כב"ש . מעניין הוא שבאחת הידיעות הבודדות שנשארו לנו מן התקופה 278 ההלניסטית בעניין זה אנו מוצאים שכיבוד הבית קדם לנטילת הידיים - כשיטת בית שמאי שנתקבלה להלכה לפי המסורת הבבלית . סיבת המחלוקת נעוצה , לפי התוספתא , בחשש לאבדן אוכלים שעלולים להירטב על-ידי הנטילה ( ת' ברכות , ה , 28 : עמי , ( 30 אבל לא מצאנו בה נימוק לנטילה עצמה ונראה שהיא היתה מקובלת ומובנת מעצמה . נטילת ידיים שלאחר הסעודה הוערכה יותר מהנטילה שלפני הסעודה . כבר התוספתא מעירה שבעור "מים ראשונים רשות , האחרונים חובה"
אל הספר