ה . ברכות היין במסגרת הסעודה 105 פוטר אותו היין לאותו הכוס . " תמוה במקצת מדוע בית שמאי ובית הלל נחלקו במקרה שאפשר לחושבו כמקרה נדיר . אפשר שבזמן שהם נחלקו לא היה נהוג כלל לשתות באמצע הסעודה אלא בסופה בלבד ולכן היה צורך לברך בפה"ג על כוס ברכת המזון . בדורות מאוחרים , כשהנהיגו לשתות גם בתוך הסעודה , נעשית מחלוקתם בלתי-מובנת , שהרי מעתה אין ברכת בפה"ג על כוס של ברכה , ולכן הוסיפו למשנה פסקא המצמצמת את 106 מחלוקתם למקרה ש"אין שם אלא אותו כוס . " אולם , אין די במקור זה כדי להוכיח טיעון זה כי מסורת פרשנית עתיקה , מסוף ימי הגאונים , קובעת שהיין שלאחר המזון הוא יין שאמנם שתו אותו אחרי סעודתם העיקרית אבל לפני ברכת המזון 108 . לפי זה יוצא שכוס ברכת המזון טעונה ברכה לעולם וכן נהוג היום . משום כך לא נסתפק בראיה מלשון המשנה אלא נביא מקורות נוספים לעניין זה . ב . בקשר לסדר הברכות של הבדלה , במקרה שבעל הבית מבדיל על כוס 109 של ברכת המזון , שנינו במשנה : "בית שמאי אומרים נר ומזון ובשמים והבדלה , ובית הלל אומרים נר ובשמים ומזון והבדלה" ( מ' ברכות ח : ה . ( משנה זאת אינה מזכירה את מקומה של ברכת היין ול...
אל הספר