ג . היין בסעודות החבורה לשאלת מקומו של היין בסעודות החבורה ראוי להקדיש דיון מיוחד משום שהמקורות לסעודת החבורה מרובים יחסית והם מאפשרים לנו לבדוק את ההנחה שהנחנו בסעיף הקודם בדבר שימוש ביין בסעודה חגיגית מן הרגיל . לשאלה זאת הוקדשו מחקרים רבים , בעיקר על-ידי חוקרים נוצריים , מכיוון שראו בסעודות אלה מקור לסעודה הנוצרית המכונית סעודת האדון . אולם , כבר העירו שהבדל גדול ביניהן מכיוון שהסעודה הנוצרית היא סעודה הנאכלת בתור חובה דתית בעוד שאין לנו שום עדות שסעודות החבורה נערכו מתוך חובה דתית . יותר נראה שסעודת החבורה היתה מעין סעודת רעים שנאכלה על-ידי אנשים בעלי השקפות דומות כשמטרת הסעודה היתה לחזק את הרגשת האחדות שביניהם . סעודות אלה נתקיימו תוך הקפדה חמורה על כל הכללים ההלכתיים הנוגעים לסעודה , ולכל טכסי הסעודה ניתנה משמעות דתית , אך דברים אלה לא הוציאו את הסעודה מכלל סעודת מרעים . AO 38 ( 1970 ) , 1-16 . במאמר אחר ( 141-142 between Palestine and Egypt in Roman Times " , JESHO , 19 [ 1976 ] , pp . Daniel Sperber , "Objects of Trade ) הביא עדויות על יצוא היין מן המאה הרביעית לשישית ( השווה ג...
אל הספר