א . מבוא אחת החובות היסודיות המיוחדות לליל הסדר היא חובת שתיית ארבעה כוסות של יין . חובה זו הפכה לסמל של ליל הסדר . בתרגום לטיני של ההגדה שנדפסה ב1512- ושנועדה לציבור הנוצרי כדי להפריך את טענותיו האנטישמיות של המומר פפרקורן , צויר על השער יהודים היושבים מסביב לשולחן הסדר . כדי להבליט לקוראים שיש כאן סדר פסח , ציירו ארבעה כוסות לפני כל אחד מן המסובים . גם אנשים שהתרחקו מן המסורת הרגישו בחשיבותם ובמרכזיותם של ארבעת הכוסות בליל הסדר ועל כן , רבים מסדרי הפסח הלא-מסורתיים שומרים על המסגרת הפורמלית של ארבעת הכוסות , אף-על-פי שהם מסדרים אותם בצורה שונה מסדר הפסח המסורתי " . מבחינת התהוותה של חובה זאת יש לראות בכל כוס נושא נפרד בעל תולדות משלו . כבר רבינא ציין ש"כל חד וחד מצוה אפי נפשה היא" ( ב' פסחים , קט ע"ב - קי ע"א . ( ובמלים אחרות : כל כוס ממלא תפקיד מסוים בטכס ליל הסדר ואין צירופם מעניק להם משמעות הלכתית נוספת . שניים מהכוסות , הכוס הראשון שהוא כוס הקידוש והכוס השלישי שהוא כוס ברכת המזון , מוכרים לנו מהזדמנויות אחרות ולכאורה אין שום הבדל בין כוסות אלה בליל הסדר לבין כוסות אלה בשבתות ובחג...
אל הספר