[ב,ב-ג]

[ ב , ב-ג ] הלכות אלו עניינן עקירת גזירות , תקנות ומנהגות שגזרו , תיקנו והנהיגו חכמים . כאן , בניגוד למצב השורר בנוגע לביטול הלכות שמקורן במדרשי חכמים , נתקלים אנו בשורה של סייגים המונעים עקירה קלה של מעשי חכמים , ויש שנמנעה עקירתם מכל וכול . על הנימוק לשוני זה עמדנו לעיל ' . עכשיו נדון במקורותיו של הרמב"ם , וזאת כמפתח לשאלת תרומתו שלו למסכת הלכתית זו . כמו כן נדון במשמעויות הנלוות למסכת זו . מן הדין לפתוח בסיכום תמציתי של הלכותינו , וזאת לאור האופי המורכב של פרטי הדינים האלה : . 1 בית דין גדול מנוע מלבטל גזירות , תקנות או הנהגות שעשה בית דין גדול שקדם לו , אלא אם כן הוא גדול מהראשונים בחוכמה ובמניין כאחד . . 2 חיסיון זה ניתן לחקיקת הקדמונים רק אם היא נתקבלה " ) נתפשטה ( " בעם . . 3 אפילו בית דין שהוא גדול יותר בחוכמה ובמניין רשאי לבטל מעשי קודמיו רק במקרה שאותה חקיקה קדומה לא נועדה להגן על מצווה ממצוות התורה או לעבות אותה " ) סייג . ( " באותו מקרה , אין אפשרות לבטל את חקיקת הקדמונים כלל ועיקר . . 4 מגבלות אלו תקפות ביחס לביטול מעשי בית דין לצמיתות . ברם , ניתן לבטל חקיקת הקדמונים ביטו...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד