ישיבות הגאונים: המשך ושינוי

ישיבות : המשך ושינוי שתי הישיבות העיקריות בתקופת הגאונים , סוךא ופוכ ?> ךיתא , ראו והציגו את עצמן כממשיכות של שתי ישיבות מרכזיות בתקופת האמוראים , בצורה כמעט רצופה . את ישיבת "סורא דמקריא = ) שנקראת ) מתא מחסיה " יסד האמורא רב במחצית הראשונה של המאה השלישית לספירה , ואילו בן זמנו שמואל יסד ישיבה בנהרדעא , שעברה אחרי מותו לפומבדיתא . כל אחת מן הישיבות האלו קשורה אפוא בשתי ערים , ולכן הן נזכרות לעתים קרובות כישיבות "מחסיא" ( סורא ) או " נהרדעא " ( פומבדיתא . ( אולם יש לציין שבמהלך תקופת הגאונים נטשו ישיבות אלה את מקומותיהן הקודמים ועברו לעיר הבירה , בגדד . לגבי ישיבת פומבדיתא יש לנו עדות מפורשת על רקעו וזמנו של מעבר זה : "ומר רב האיי גאון בן מר רב דוד שהיה דיין בבגדד שנים רבות קודם לגאונותו ( בשנים 897-890 לערך ... ( והוא תחלת מי ששכן מן הגאונים בבגדד . " איננו יודעים מתי בדיוק הצטרפה ישיבת סורא לאחותה , אולם נראה שעשתה זאת עוד לפני שקיבל רב סעדיה את ראשות הישיבה בשנת , 928 כפי שיפורט להלן . קשה לקבוע במדויק כיצד השפיע המיקום החדש על ישיבות הגאונים , אך יש להניח שחכמי הישיבות נחשפו כאן ב...  אל הספר
מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי