א . פיוס ובוררות התכונה הבולטת ביותר בפרקטיקה של הקאדים היא נטייתם לפתור בעיות שלא בהליכים משפטיים כי אם בהליכי הפיוס והבוררות המסורתיים . כך הם נוהגים בנסיבות של סכסוכים העלולים להסתיים בהתרת אירוסין או נישואין , בענייני מזונות , ציות , גירושין וכיוצא בזה . הם נמנעים ככל האפשר מיישום הדין הדתי או החוק הסטטוטורי . לעתים קרובות הם דוחים את הדיון בתביעה בציפייה שהצדדים יתרצו ויתפייסו , ואז הם ממהרים לסגור את התיק . הקאדים מסתייעים בסמכותם וביוקרתם האישית כבוררים , לרבות בעניינים פליליים שאינם בסמכותם של בתי הדין הדתיים , כדי להשכין שלום בית . יש שהצדדים מבקשים מהקאדי לשמש בורר ביניהם . לעתים הקאדים משתמשים בשירותים הטובים של מתווכים , שיח'ים ו"בעלי ידיעה וחוכמה . " גם הפנייה אל ועדת הפיקוח על המורשים לעריכת נישואין היא כאל ועדת בוררות מנהגיה הנטולה מעמד םטטוטורי . הקאדים נוטים להסתייע במכניזם של הבוררות , הממוסד בחוק , כדי ליישב סכסוכים . יתרה מזו : לעתים מזומנות הם מיישמים את עקרונות הבוררות בפסיקה מבלי להפעיל את המכניזם של הבוררות . כך , למשל , בעניין קביעת התוצאות הממוניות אגב הגירושי...
אל הספר