ב . העדה חיי הדרוזים מתנהלים ברוח דמוקרטית . כך היה גם בעבר , בשעה שאמיר הדרוזים לא עשה דבר מבלי להיוועץ בשיח'ים , ואלה לא עשו דבר מבלי לשאול את דעת נתיניהם ובני משפחותיהם . ענייני הכפר והעדה נוהלו באסיפות כלליות , שאליהן באו כל תושבי המקום או נציגי הכפרים . לכולם הייתה הזכות לדון בבעיות השוטפות המעניינות את כל התושבים . ההחלטות התקבלו בדרך כלל על דעת כולם . אסיפות אלה היו נהוגות בכל היישובים הדרוזיים שלא הייתה בהם רשות מקומית נבחרת . אם התקבלה החלטה ברוב גדול , לא התעלמו מדעת המיעוט אלא השתדלו לשכנע את המתנגדים ולבקש את הסכמתם לבל יישאר רושם שהדבר נעשה על כורחם . כיום אין זה מעשי לנהל את ענייני הקהילה באסיפות כלליות , שהרי אין אפשרות לכנס עשרוה אלפי תושבים ולדון בענייני העדה , אלא חייבים לפעול בדרך המודרנית , דרך הייצוג . שאלה ניהול ענייני העדה באופן דמוקרטי מעסיקה את חבריה בשישים השנים האחרונות . לשיאו הגיע הוויכוח בין חוגים שונים בראשית שנות ה . 60 באותן שנים היה נדמה שהעדה כולה שרויה במאבק אחים מר ואכזרי : מאבק בין בני הדור הצעיר , שדרשו ייצוג לכל חלקי העדה , ובין בני הדור הישן — ...
אל הספר