א . מאפיינים הדרוזים בישראל חיים בחברה כפרית , שמרנית ודתית . אורח חייהם מושתת על יסודות הדת ומודרך על ידי אנשי הדת והזקנים . החברה הדרוזית נחלקת באופן רשמי לשני מחנות : ה"עוקאל" ( הנבונים ) - האנשים המורשים להיכנס בסודות הדת , ר'הג'והאל" ( הבורים ) - שאינם מורשים לקרוא ולעיין בכתבי הקודש . הדת הדרוזית איננה דת של פולחן , ואין בה מצוות מעשיות כגון תפילה , צום , עלייה לרגל , יום מנוחה . בניגוד לשלוש הדתות המונותיאיסטיות הגדולות — היהדות , הנצרות והאסלאם — זוהי דת "פילוסופית , " המבוססת על הפילוסופיה הניאו אפלטונית ומצווה בענייני מוסר . משום כך אין הבדל בין שני המחנות , כי כולם מאמינים במצוות הדתיות ומקיימים אותן , ומבחינה זו אין הג'והאל דתיים פחות מן העוקאל . העוקאל נבדלים מן הג'והאל בעניינים עקרוניים פחות , בעיקר בסממנים חיצוניים . הם חייבים ללבוש את התלבושת המסורתית ובמיוחד לחבוש את המצנפת הדרוזית , המבדילה את הדרוזי מן הלא דרוזי . סימן היכר זה מבדיל גם את הדרוזי העאקל מן הדרוזי הג'האל . הם חייבים לספר את כל שערות ראשם כאות לצניעות הופעה והעדר גנדרנות ; רצוי שיגדלו זקן , אם כי אין ז...
אל הספר