בעלות על הקרקע ותעסוקה רוב המפרנסים הדרוזים בתקופת המנדט התקיימו מעיבוד אדמה ומגידול מקנה . האדמה היתה מוסד חייו של הפלאח הדרוזי וסביבה נרקמו הווי חייו ומנהגיו ; עליה היו מריבותיו , תגרותיו ומשפטיו . כל ניסיון לנשלו מאדמתו נתקל בהתנגדות עזה . השטחים שעיבדו הדרוזים בארץ ישראל בתקופת המנדט מוערכים ב 140 אלף דונם . אין באפשרותנו לקבוע בוודאות מה היה היקף הרכוש הקרקעי שבידי בעלי האחוזות או בידי הפלאחים . אך ברור שרוב האדמות היו מסוג 'מולכ , ' כלומר , שייכות לפלאחים , ומיעוטן לבעלי אחוזות , שאדמותיהם עובדו בידי אריסים . בעל האחוזה הבולט היה השיח' סאלח ח'יר ( 1925 -1835 ) מכפר אבו סנאן , שבזכות מעמדו וקשריו הענפים עם נציגי השלטון העוה'מאני הצליח לרכוש נכסים קרקעיים רבים באזור הגליל התחתון ( משום מה לא נכלל שמו ברשימת בעלי האחוזות הגדולים בארץ ישראל , שערכה הסוכנות היהודית בשנת . ( 1920 העובדה שהפלאחים עצמם עיבדו את אדמותיהם הקטינה את השטחים שהצליחו המוסדות הציוניים לקנות מבעלי אחוזות על חשבון הפלאחים האריסים הדרוזים . על סמך דו"ח שהכין אליהו אפשטיין , איש הסוכנות היהודית , עולות העובדות הבא...
אל הספר