אל אמיר אל סייד בשנים , 1043-1017 תקופת הפצת הדת הדרוזית , נשלחו למקומות שונים בעולם איגרות של שליחי הדת הגדולים , ופורסמו מנשרים וחומר כתוב אחר שלהם . בתום התקופה נאספו כל הכתובים האלה ומאז נחשבו לספרי הדת , הנקראים חכמה - ספרי החכמה . תוכנם של הספרים האלה אמנם נשמר תמיד בסוד , אך ידוע שהם מכילים חוקים ותקנות של עשה ולא העשה שכל מאמין צריך לשמור . כתבי היד של הספרים האלה היו שמורים אצל חכמי דת שונים , אשר הקפידו לשמור עליהם ולמדו בעל פה את תוכנם . במשך הזמן השתרבבו לכתבי היד שיבושים וניתנו להם פירושים לא נכונים , ולפיכך התעוררו חילוקי דעות בין החכמים השונים בדבר פירושם הנכון . כל חכם דת פעל באורח עצמאי , כי לא הייתה סמכות פוסקת מרכזית . זה היה מצב העניינים כשהופיע אל אמיר אל סייד ( 1479-1419 ) ועשה שני מעשים שחשיבותם ראשונה במעלה : ראשית , הוא ערך את כתבי הדת והוציא את היסודות הזרים שחדרו אליהם עם הזמן . הוא הוציא כארבעים ושבעה יסודות זרים , וביניהם סעיפים חמורים ביותר . שנית , הוא פירש את כתבי הדת . עד היום זהו הפירוש המוסמך ביותר לכתבי הדת הדרוזיים , והיצירה החשובה ביותר בקרב הדרוזי...
אל הספר