הקדמה ; ה'חלוקה ; ' המלאכה והמסחר בספרנו הראשון הרחבנו את הדיבור על אורח חייהם , פרנסותיהם וקיומם הכלכלי של יהודי ירושלים ברובה של המאה ה 9 ו . ' כאן נשתדל להתרכז בתמורות שחלו בנושאים אלה אצל יהודי העיר החדשה בסוף תקופת השלטון העותימאני . עד סוף תקופת השלטון העותימאני המשיכו כספי ה'חלוקה' להיות לחלק ניכר מיהודי ירושלים מקור הבנסה עיקרי . עם זאת החלו פרנסות אחרות — במיוחד מלאכה , מסחר , קמעונאות ושירותים — תופסות מקום הולך וגדל בקיומם הכלכלי . ב 875 ו עדיין מחלק העיתון 'הלבנון את יהודי ירושלים ל 3 סוגים : ( 1 עושי מלאכות בזויות , המתפרנסים בדוחק — ברובם בני העדה הספרדית ו ( 2 עשירים מארצות מערב ומזרח , המביאים את כספם איתם לירושלים , בבואם לעת זקנה לבלות בה את שארית חייהם : ( 3 רבנים וחכמים ותלמידיהם . ב 877 ו , במסגרת המאבק לפרודוקטיוויזציה של היישוב היהודי בעיר , יוצא העיתון 'יהודה וירושלים בדרישה לבטל את היחלוקה' במתכונת הקיימת — מתן בספים לכל משפחה לצרכי פרנסה . לדעת הכותב צריכים כספי היחלוקה' לשמש רק לענ"ני ציבור , כמו מימון בתי יתומים , בתי חולים , בתי ספר , תלמורי תורה , בתי ...
אל הספר