אבטחת הדרך , ההכנסות ממנה , ותחנות הביניים ב 869 ו מציין 'הלבנון , ' בי הדרך מירושלים ליפו עדיין אינה בטוחה , ושודדים מפריעים לתנועה . וב 873 ו הוא מוסר , כי 'באב אל ואדי' ( פתח העמק ) בלב הדרך בין ירושלים ויפו — היה מקום מסוכן לעוברי הדרך גם לאחר שנבנתה המסילה מיפו לירושלים , ועל כן החליט הפחה להקים במקום מספר בניינים ולהציב שומרים , למען יוכלו לעבור שם עוברי הדרך . 75 מקור אחר ( 1874 ) מציין גם כן , כי לאורך הדרך לירושלים יש בתי שומרים להגנה על עובדי דרכים . 76 ? מדריכי הסיורים' מציינים את 18 מגדלי השמירה בדרך לירושלים , שנבנו בפקודת סוראייה פחה בשנים . 1860-1859 בסוף המאה הם בבר מוסרים כי שוב אינם בשימוש , ונראה כי לא היה צורך בהם והדרך הפכה להיות בטוחה . גביית המס בדרך יפו-ירושלים נמשכה גם לאחר סלילת הדרך , אך השיטה השתנתה . הממשלה שלחה לבאב אל ואד פקיד מיוחד , שחישב את כמות התנועה שעברה במקום ; לפי זה נתבע התשלום מחוכר המס . הוטל מס מעבר במקום מס הסולטאן שנהג קודם . ההכנסות נועדו לכיסוי הוצאות בנייתו ואחזקתו של הכביש . ביתני הביקורת לגביית המס היו ב 4 מקומות : ביפו , רמלה , שער...
אל הספר