העיבוד האינטנסיווי והאכסטנסיווי בעמק הקדרון פרט לאתרים ההיסטוריים , בתי הקברות והיישובים הערביים שבמרחק מה מהעיר , היה הנוף הכללי של סביבות ירושלים שומם במידה ניכרת , ורק פה ושם עובדו בו שטחים חקלאיים . עיבוד זה היה אכסטנסיווי למדי , ברומה למצב בחלקים אחרים של הרי יהודה . האיזור היחיד שזכה לעיבוד אינטנסיווי — ובהשקיה — היה עמק הקדרון . לעצם שמו של העמק מעניין לציין , כי לדברי זטצן 806 ) ו ) מוכר השם קדרון ליהודים ולנוצרים בלבד , אך לא למוסלמים . ב 869 ו אומר רבעון 'קרךהחקר הבריטית , כי הערבים נוהגים לחלק את עמק הקדרון לשלושה חלקים , והם ( מצפון לדרום : ( ( א ) 'ואדי סית מרים ; ' ( ב ) 'ואדי פרעון ; ' ( ג ) 'ואדי איוב' . גם רבעון ? החברה הגרמנית' מ 908 ו מוסר , כי שם העמק משתנה לאורכו . חלקו העליון נקרא ? ואדי יהושפט , ' ולאחרונה ( מאז החל רובינסון טוען לשם זה ) שונה ל'ואדי סית מרים ; ' בהמשכו , נקרא הוואדי 'ואדי טנטורת פרעון , ' והלאה משם — 'ואדי סילואן' . אנו , בדברינו על עמק הקררון המעובד אינטנסיווית , מתכוונים , כמובן , לחלקו התחתון של העמק , הנקרא ' ואדי סילואן' או 'וארי איוב . ...
אל הספר