א טור זטצן ( 1806 ) מוסר , כי בכפר , ההרוס ברובו , חיים מוסלמים . על גבעה ממזרח לכפר עומד קבר מוסלמי בעל כיפה , ומסביבו עוד כמה קברים . 48 ג'רמב ( 1832 ) מציין , כי על הר הזיתים ישנו מסגד חרב כמעט , ובקירבתו מספר בתים שמתגוררים בהם מוסלמים . בשנות ה 40 וה 50 מוסרים נוסעים , כי במקום כפר ערבי עלוב ומלוכלך . אחרים מציינים , כי במרכז הכפר מסגר וכנסיית 'העלייה לשמים / שהיא כעת בבעלות תורכית " ( ראה לעיל , עמ' . ( 51 וורטבט 856 ) ו ) מוסיף , כי ליד הכנסיה מצוי בית קפה קטן שיושביו מראים למבקרים את 'כנסיית העלייה . 521 לינץי ( 1848 ) מספר על המראה המרהיב מהפסגה מערבה אל ירושלים ומזרחה אל בקעת הירדן והרי מואב . שולץ ( 1851 ) מתאר את המקום ככפר עלוב עם כמה בקתות ומסגר קטן שצריחו הרוס , בקרבת מקום מצבה לכבוד קדוש מוסלמי , והקפלה 'העלייה לשמיים' ההרוסה למחצה . התורכים מרשים לעלות לצריח — תמורת 'בקשיש' של 8 פיאסטר . לדברי שרר ( 1859 ) אין בכפר אלא 8-6 בתים , לגגותיהם צורת כיפה . יש גם שני צריחים , ועל אחד מהם ניתן לעלות כדי להשקיף על העיר ועל כל הנוף סביב . סקר 'קרן החקר הבריטית' לשנות ה 70 מוס...
אל הספר