ד . 3 התוספות להיסטוריוגרפיה המקראית לאחר ימי שיבת ציון לאחר ימי שיבת ציון נמשך עיבודם של המקורות ההיסטוריוגרפיים הקדומים , כמו גם זה של ספרי הנבואה . נוספו בתוכם גיוונים רעיוניים חדשים ונתפרשו מסרים קדומים ברוח ימי התקופה . ב'ביוגרפיה' של ירמיהו אין פסוקים מסוימים או שלב בעריכה שניתן לשייכם לתקופה זו . לעומת זאת , בתיאור המשנה תורתי הוגדרו כמה תוספות מאוחרות . רובן נתחבו לתוך המערך הקדום , ( Dtr ) ובולט בהן רובד העריכה הנומיסטי . ( Dtr ) רוב התוספות ששייכות לרובד עריכה זה נתחבו לצמתים היסטוריים מרכזיים שתוארו בחיבור הקדום , ( Dtr ) אולם שני פסוקים מרכזיים השייכים למערך זה נתחבו לטקסט המשנה תורתי המאוחר ( כג . ( 25-24 פסוקים אלה מסבירים את ההידרדרות לקראת החורבן ואת התפיסה _הנומיסטית בדבר הרפורמה של יאשיהו . שתי תוספות מרכזיות אחרות זוהו בטקסט המאוחר — ( Dtr ) האחת בתיאור הגלות של יהויכין ( כד ( 14-13 והשנייה בתיאור ימי החורבן ( כה . ( 12 הנושא של פסוקים אלה חריג על רקע מאפייני החיבור , וכך גם מגמתם ולשונם . פרט לעיסוק הבולט בכלי המקדש , החשיבות והחידוש שיש בהם הוא בביקורת המודגשת נגד...
אל הספר