ד . 1 החיבורים מהדור הראשון שלאחר החורבן מחברים מהדור הראשון שלאחר החורבן שחיו ביהודה , במצרים ובבבל , החזיקו בגישות שונות כלפי שלטון בבל , כלפי החורבן והגלות , כלפי 'העם הנשאר' ביהודה וכלפי מעמדו של בית דוד . בסעיף זה אנסה להגדיר מגמות אלה ולאפיין את זמנן ואת מקומן . א . המגמות ביחס לבבל והיחס לשלטונה תיאור ימי גדליהו , כמו גם ה'ביוגרפיה' של ירמיהו , משקפים מגמה של השלמה עם העול הבבלי . מקורות אלה מדגישים את הסיכויים להשתקם תחת שלטון בבל מיד לאחר החורבן . חשיבותו של מסר זה בשני התיאורים הודגשה לעיל , וניכר כי מחבריהם התנגדו לאקטיביזם פוליטי מכל סוג שהוא . גם ירמיהו נמנה עם התומכים בזרם רעיוני זה , ואפשר שהיה ממנהיגיו . בשני החיבורים הרעיון מובע באופן דומה . בתיאור ימי גדליהו מסופר על היחס החיובי של הבבלים כלפי ה'נשארים , ' וסיכויי השיקום שנפתחו בפניהם זוכים לפירוט אוהד . למגמה זו יש ביטוי בדברים שגדליהו נושא באוזני הישרים : ' 'אל תראו מעבדי
אל הספר