ד . 1 הקדמה האפשרות לגבש תמונה היסטורית עצמאית שאינה תלויה במקרא ומשוחררת ככל הניתן מתפיסות היסטוריוגרפיות ותאולוגיות מוקדמות , היא פריבילגיה של המחקר המודרני , ויש לה חשיבות גדולה אפילו לצורך בחינתם של התיאורים המקראיים עצמם . בפרק זה אבקש לבחון באמצעות הכלים הארכאולוגיים את המצב הדמוגרפי בממלכת יהודה בשלהי תקופת הברזל ( המחצית השנייה של המאה הד לפנה"ס ) ולהשוותו למצב הדמוגרפי בפחוות 'יהוד' בשיאה של התקופה הפרסית ( אמצע המאה הה' לפנה"ס . ( באמצעות הצגת נתונים מבוססים למדי משני פרקי זמן אלו , שהם גם מוגדרים היטב מבחינה כרונולוגית , ניתן להציג תהליך ארוך ומורכב של שינוי בדמוגרפיה וכדגם היישוב , שבמרכזו ניצבות התמורות שהתרחשו בימי שלטונם של הבבלים . המתודות של אומדני אוכלוסין על יסוד הממצא הארכאולוגי , כל כמה שהן שנויות במחלוקת , הולכות ומתבססות במשך השנים האחרונות , הן מבחינת הדיון התאורטי והן מבחינת בסיס הנתונים שעל פיו ניתן לאמוד את האוכלוסייה בתקופות נתונות . בין החיבורים העיקריים שבהם נבדקה אוכלוסיית ארץ ישראל יש להזכיר את עבודתם של גופנא ופורטוגלי על אוכלוסיית אזור החוף בין התקופה...
אל הספר