העפל בירושלים בתקופת בית ראשון אילת מזר מבוא העיר היבוסית אשר בה בחר דוד המלך להיות לו לבירה . יושבת על גבעה קטנה מוקפת ואדיות עמוקים משלושת עבריה ולמרגלותיה מעיין פועם . בצדה הצפוני מתחברת הגבעה אל אוכף הקושר אותה אל דרום הר המוריה . אוכף זה מוכר מן המקרא וממקורות חיצוניים למקרא , בשם 'העפל . ' מקורו של המונח בשורש שמשמעו רם , נישא ; דהיינו , המקום המתנשא שיש להעפיל אליו . על פי אופיו הטבעי ומיקומו בתוך העיר , משמש העפל כמקום המצודה הפנימית , מושב המלך ומרכז המינהל של הממלכה . המונח 'עפל' נזכר לראשונה באמצע המאה התשיעית לפני הספירה , במצבת מישע . שם . בין יתר מפעלי הבנייה בהם מתפאר מישע מלך מואב , הוא מספר גם על בניית דיבון בירתו ואומר : 'אנכי בנתי ... וחמת העפל ואנכי בנתי שעריה' ועוד . עפל נוסף היה קיים בשומרון בירת ישראל . על אלישע הנביא , במחצית השנייה של המאה התשיעית לפני הספירה , מסופר שגר בעפל בשומרון ( מלכים ב , ה כד . ( יש להניח , שאלישע התגורר בחלק יוקרתי זה של העיר , הסמוך אל מכלול הארמון , בשל מעמדו הנכבד . העפל בירושלים , לעומת אלה שבדיבון ובשומרון , נזכר לראשונה רק בימי ...
אל הספר