בתי הקברות של ירושלים בימי בית ראשון גבריאל ברמאי לימוד הקברים הקדומים הוא נושא חשוב ביותר להבנת תולדותיה ותרבותה של ירושלים הקדומה . כמאה ועשרים מערות הקבורה הפזורות בשלושה ריכוזים עיקריים , הינן קבוצת מונומנטים שנשתמרה היטב , והיא מהווה מעין אספקלריה , כה משתקפים תחומים שונים מחייהם של תושבי העיר הקדומים . במערות הושקעו מאמצים תכנוניים , טכנולוגיים ואמנותיים , ויש בהן עדות נאמנה ליכולתם הכלכלית של בעליהן ולטעמם האדריכלי . חקר הקברים , וכן הכתובות העבריות החשובות ושפע החפצים ומנחות קכורה שנמצאו בהם , פותחים צוהר לא רק ללימוד המיבנה החברתי של בני ירושלים הקדומים , אלא גם לעולם המושגים הפילוסופי והתיאולוגי שלהם ולתפיסתם את מושג המוות . המידע שבידינו ביום — מרובה שהוא עדיין מעט מן התקופה של כארבע מאות שנות שלטון מלכות בית דוד בירושלים ידועות לנו כיום כמאה ועשרים מערות קבורה . מספר זה קטן ביותר ביחס לאוכלוסיית ירושלים באותה התקופה . מספר תושבי ירושלים בימי יאשיהו ( המאה השביעית לפני הספירה ) הוערך בידי מ' ברושי בכ 15 , 000 נפש ' . ב 16 הדורות של התקופה ( דור 25 = שנה ) נפטרו בירושלים , ...
אל הספר