כתובות עבריות מירושלים של ימי בית ראשון שמואל אחיטוב החל משנת תר"ל ( 1870 ) החלה ירושלים המקראית לגלות את כתובותיה לפני החוקרים . יבול הכתובות בא טיפין טיפין . מה שהגיע לידינו אינו רב ביותר . למרות _שככירת ממלכת יהודה במשך כארבע מאות שנים הייתה משופעת בכתובות למיניהן , כגון : כתובות מונומנטליות לזיכרון ומצבות קבר . בעיר בירה כירושלים התנהלה פעילות ענפה הקשורה בכתיבה , במשרדי הממשל , במחסנים ובבתי סוחרים , במקדש ובלשכותיו ובבתי אולפנה . אנשים חתמו תעודות בחותמות ששמם חקוק עליהן . אבל שיני הזמן פגעו בכול . מצבות וכתובות באבן נהרסו . מבנים שחרבו שימשו מקור לא אכזב לאבני בניין לדורות הבאים . כך , לפעמים נמצאו בשימוש משני אבנים שעליהן כתובות , אבני בניין ששולבו בבניינים מאוחרים . אכל לפעמים נטלו מאבני החורבות ושרפו אותן לסיד , ואלו אבדו ואינן . מסמכים שנכתבו על פפירוס או על קלף אבדו , מהם נשרפו באש ולפעמים רק הבולות ( ראה להלן , עמ' ( 100 שחתמון שרדו . תעודות אחרות נרקבו . שפר גורלם של טיוטות , או של קבלות זמניות , ושל רישומים של ארעי שנכתבו על שברי כלי חרס . מעט אוסטרקונים כאלו הגיעו לידינ...
אל הספר