קורות העיר ותדמיתה במקרא

קורות העיר ותדמיתה במקרא תולדות העיר מתוארות _על פי סדר התקופות המובא במקרא . לא תמיד ניתן לקבוע את זמן התרחשותם של אירועים המתוארים במקרא ולהתאימם למסגרת הכרונולוגית המקובלת על ההיסטוריונים . נמנענו מנסיונות תיארוך של מאורעות מסוימים , ומאורעות אחרים שובצו לפרקים בצורה כללית . על הלומד להיות ער לכך , שבמקורות העוסקים בירושלים המקראית ישנו ערבוב מסוים בין היסטוריוגרפיה , היסטוריה _והיסטוריוסופיה בגלל אופיים של המקורות השונים יש לתת את הדעת למגמה האידיאולוגית של המקורות . העיר הכנענית היישוב הקדום . על העיר הכנענית שקדמה לירושלים של דוד , ידועים פרטים רבים שנלמדו מממצאים ארכיאולוגיים , תעודות כתובות חיצוניות , ורמזים במקרא . אין בכל אלו כדי לצייר תמונה רצופה של תולדות העיר ומעמדה לאורך אותן תקופות , אך הם שופכים אור על מאפייניה בטרם הפכה לבירתו של עם ישראל . אין אנו יודעים אל נכון מתי החלו לשבת בירושלים . הממצא הקדום ביותר הינו של שברי חרסים שנמצאו באזור מעיין הגיחון המתוארכים לסוף האלף השלישי והאלף הרביעי לפנה"ס . לא נתגלו שרידים בנויים מתקופה זו . לקראת סוף האל ף השלישי ובראשית האל ף ...  אל הספר
יד יצחק בן-צבי

ישראל. משרד החינוך. המינהל הפדגוגי האגף לתכניות לימודים