פרק ה' יורדי המרכבה הגרעין הפנימי , העיקרי , של המיסטיקה היהודית הקדומה , המקנה לה את אופייה המיוחד ומבדיל בינה לבין ההגות הדתית היהודית שקדמה לה , ובמידה רבה מאוד גם מפריד בינה לבין המיסטיקה היהודית שלאחר מכן , בימי הביניים , הוא החווייה המיסטית של התעלות לעולם האלוהות , המכונה בספרות זו בשם ירידה למרכבה . כפי שצוין לעיל , ארבעה מן הטקסטים שבידינו עוסקים בכך במישרין — "היכלות זוטרתי , " "היכלות רבתי , " ספר היכלות המכונה "חנוך השלישי , " ו"מעשה מרכבה , " קובץ השירות של יורדי המרכבה . ארבעת החיבורים הללו הם קבצים , המכילים חומר משכבות ותחומים רעיוניים שונים , ורב בהם החומר המאגי , וכן תיאורי המרכבה מסוג "מעשה מרכבה" הדורש את מרכבת יחזקאל . ואולם במרכז התיאור בארבעתם עומדת חוויית ההתעלות . ב"היכלות זוטרתי" מתוארת עלייתו של ר' עקיבא , ב"היכלות רבתי" — של ר' ישמעאל ושל ר' נחוניא בן הקנה , ב"ספר היכלות" — של ר' ישמעאל וכן סיפור ההתעלות הקדום של חנוך בן ירד , וב"מעשה מרכבה" דוברים ר' עקיבא ור' ישמעאל כאחד . לקבוצת חיבורים זו יש להוסיף גם את "שיעור קומה" שדנו בו בפרק
אל הספר