האם הרוח היא מותרות? או: נחיצותו של הלא־מועיל

[ ה ר צ ו ן ל ה י ו ת א ח ר ] [ 57 ] אכן כן, אחדים חשבו שעבודות המחשבה חסרת הפניות, המחקרים באומנויות, היצירות של הרגישות המאורגנת, כל הפעולות הללו והתוצרים חסרי התועלת ממש ומעיקרם — אך בלעדיהם החיים מצטמצמים למעגל של פעולות אחידות, סגורות להחריד, רצף אומלל של תחושות ושל תשוקות אלמנטריות חדורות חששות וסיוטים — יוכלו להימנות, בטרדותיהם של העמים ושל מנהיגיהם, בין הערכים המוגדרים מעשית, ולטעון להתחשבות כלשהי שלא תהיה אשלייתית צרופה וחסרת ערך . מכניסה זו של האידיאלים אל מעגל הרצונות והדרישות קיוו ליתרון שנראה לי כי הוא מאחר להתחולל . ברור מדי שהשעה עדיין לא הגיעה שהאינטרסים והריבונויות יכירו בקיומה של יכולת עוצמתית אמיתית שכל מעשיה הם רק שבני האדם יהיו בני אדם . איני רוצה להתעכב על נקודה זו כי איני רואה כלל גבול להתפתחויות שאני חש בנפשי בעניין זה . דבר [ פ ו ל ו א ל ר י ] [ 58 ] אינו נראה לי בעל כוח יותר מהצעה זו : מֵרב הרעות ( מצוקות, פורענויות ) שאנו סובלים מהן היום, החרדה המתמדת, הביקורתיות הנרחבת, ואפילו המצב המשווע של הכלכלה הם תוצאות ניתנות להוכחה של האווילות ושל התמימות האנושיים . ה...  אל הספר