: אייזק אסימוב 14 ות אור 106 אָּמְרָּה לִי בוֹאִי תְפַנִּי אַתְ וַאֲנִי אשְטֹף צִ'יק צָּ'ק הַבָּנִים כְבָּר נִרְדְמוּ עַל הַסַפָּה כְשדִבַרְתִי חָּזָּק צָּחַקְתִי חָּזָּק הִתְעַטַּשְתִי חָּזָּק הִתְעַקַשְתִי חָּזָּק אִמָּא אָּמְרָּה לִי שְשְשְ לֹא כָּל הָּרְחוֹב צָּרִיךְ לִשְמֹעַ נָּשִים הֵן כְמוֹ ורד מִסְתוֹרִיּוֹת וַאֲסוּפוֹת אִמָּא הִסְתַכְלָּה עָּלַי בְעֵינַיִם נוֹצְצוֹת וְהִבְטִיחָּה שאוּכַל אֲפִלוּ לִהְיוֹת אַסְטְרוֹנָּאוּטִית מֵרֹב שאֲנִי מֻכְשרת כָּךְ נִשְבְעָּה כָּל צָּהֳרַיִם בִזְמַן שטִּגְנָּה לִי קְצִיצוֹת
אל הספר