צביקה גיא ילדוּת

: אייזק אסימוב 14 ות אור 89 אני רואה את מושיק אבל זה כבר מאוחר מדי לברוח . הוא עומד ליד הפתח של הבור שלי והסנדלים החומות שלו מפוררות את הדופן והחול נשפך לי על הידיים . [ חוסר אונים ] קול צפצוף טורדני קם ועולה מהיכנשהו . בתוך האמבט, גלגלי עיניו של הגבר נעים בתזזית מתחת לעפעפיים העצומים . בועת אוויר בודדת נחלצת מהשסתום שבפיו ועושה דרכה מעלה בתוך הנוזל הצהבהב . אשה אסופת שיער וחמורת סבר בחלוק לבן מתקרבת בצעד מהיר אל האמבט, מעיפה מבט חפוז על הגבר ועוברת להתעמק במסך שמעליו . בידה האחת היא אוחזת מחשב לוח דקיק, וידה השנייה מקישה עליו נמרצות באצבעות דקות . היא מסיטה את מבטה חליפות ממחשב הלוח אל המסך הגדול . הצפצוף נפסק . ״מושיק, תעוף מפה,״ אני שומע את יואב צועק אבל אני יודע שמושיק לא יזוז . אני ממשיך לחפור כאילו לא איכפת לי . מושיק מזיז באיטיות עוד חול אל תוך הבור עם הרגל שלו ומסתכל עלי בחיוך . [ זעם ] אדם גבוה בחלוק לבן מתקרב ומצטרף אל האשה שליד האמבט . פני הנוזל באמבט יורדים בהדרגה עד שראשו של הגבר השוכב נחשף במלואו . הגבוה בחלוק מסדר כמה כלים בוהקים על שולחן טיפולים קטן . 72מילימטר משפה תחת...  אל הספר