243׀ סוף דבר לפני הכול סורים או עיראקים" . לורנס "איש ערב" אמר כעבור שנים לאחד הביוגרפים שלו שהוא לא חשב שאיחוד דוברי הערבית מציאותי, לא במאה העשרים ולא בזו שאחריה . הוא השווה אותו לסיכוי להגיע לאיחוד של דוברי האנגלית . "מעולם לא חלמתי לאחד אפילו 2 את חג'אז וסוריה . חשבתי על כמה מדינות" . נציגי האימפריאליזם צדקו . האשמת האימפריאליזם האירופי בהיווצרות התנועות הלאומיות המקומיות הייתה משוללת יסוד . ניצני הלאומיות הסורית והלבנונית הופיעו עוד במחצית השנייה של המאה התשע-עשרה . בתקופה שממהפכת "התורכים הצעירים" ועד פרוץ מלחמת העולם הראשונה קמו ברחבי האימפריה העות'מאנית ומחוץ לה קרוב לעשרים ארגונים לאומיים, שחבריהם ערבים ותכליתם למצוא פתרונות למצבם של ערביי האימפריה . התפוררותה של האימפריה בתקופה זו ומדיניות התורכיפיקציה שנקטו "התורכים הצעירים" כלפי הערבים הן שגרמו לצורך הדחוף בפתרונות . מקצת ארגונים אלה הגדירו את עצמם כחשאיים ומקצתם הגדירו את עצמם כגלויים, אף שבפועל ניהלו גם הם פעילות מחתרתית . הארגונים נחלקו לארבעה זרמים לאומיים . הזרם הערבי, שבתחילתו היה מתון ולא מוגדר, הקצין עקב מדיניות התו...
אל הספר