פרק עשרים וחמישה: עיראקים בסוריה

472׀ פרק עשרים וחמישה מרגישים "זרים לא רצויים" . יתרה מזו, העיראקים סברו שלאחר שזכתה סוריה בעצמאותה, עליהם לפעול למען עצמאות עיראק, והם נעשו ליסוד מתסיס באוכלוסייה ועוין לבריטים, 2 על רקע התנהגותם של אלה בעיראק . המצב בצפון סוריה, בחלב, לא היה טוב יותר . לאחר שמונה ג'עפר אלעסכרי למושל הצבאי של חלב, אחרי פרעות פברואר 1919 בארמנים, היו כל המשרות הבכירות בעיר בידי ילידי בגדאד או מוצול . עוזרו של עסכרי לענייני מנהל, ובפועל המושל האזרחי, היה נאג'י אלסוידי . עוד בראשית שנת 1919 דווח על קנאה של נכבדי חלב בעיראקים ועל חוסר רצונם של התושבים להישלט בידי לא-סורים . המתיחות בין סורים לעיראקים באזור נמשכה כל השנה וגם בראשית שנת 1920 , ועסכרי ( "מאוד מדוכא" ) היה מתלונן בפני קצינים בריטים על הזמנים הקשים העוברים עליו, ושהתושבים המקומיים רואים בו זר . הגיעו הדברים לידי כך שקצין סורי ניגש לקצין הקישור הצרפתי בחלב ואמר לו שהוא ועוד כשלושים מחבריו מוכנים לארגן תנועה צבאית לסילוק העיראקים . לאחר הכרזת עצמאות סוריה, במארס 1920 , התפטרו עסכרי וסוידי ממשרותיהם ( הם נדרשו לעשות כך כנראה ) , 3 וקצין סורי ומנה...  אל הספר