281׀ פרק שישה -עשר מאות קצינים וחיילים, מאה מהם תותחנים, בפיקודו של נורי אלסעיד . אל אלה היו אמורים להצטרף כמה אזרחים שהיו מיועדים להשתלב בממשל החג'אזי במכה ובג'דה . לא כל הקצינים הערבים הראו נכונות ללכת לחג'אז ופארוקי נדרש לשכנע אותם . מתברר שהצלחתו לא הייתה גדולה . במברק סודי ששיגר לחוסיין בסוף יולי דיווח על הקשיים שהתעוררו בשכנוע הקצינים ושלא נותר לו אלא לצוות עליהם ללכת . לחוסיין המליץ שיפגיש אותם מייד עם הגיעם לחג'אז עם אנשי דת בעלי יכולת שכנוע . כשעמדה הקבוצה לצאת לדרך הודיעו כמה מהקצינים שהתותחים שהועמדו לרשותם ישנים ומאיכות ירודה, והם לא יסכימו לעבור לחג'אז עד שיקבלו תותחים חדשים . לאחר ויכוחים הסכימו לעלות על הספינה לחג'אז, חוץ מהקצין רשיד אלמדפעי והקצין ראסם סרדסת שהתעקשו להישאר במצרים . שני אלה אומנם הסכימו בסופו של דבר להגיע לחג'אז, אבל התנהגותם של הקצינים השאירה רושם רע מאוד על הבריטים . באותו זמן מסרו מהודו שמצויים שם מאה ועשרה קצינים ערבים ואלפיים וחמש מאות חיילים שאפשר לשלוח לחג'אז, אך בקהיר החליטו להמתין ולראות כיצד תיקלט בחג'אז הקבוצה הראשונה, קודם שישלחו לשם עוד שבוי...
אל הספר