פרק עשירי: קונגרס בפריז

קונגרס בפריז׀ 115 מעיתוני הבירה ואמר שמכל ההבטחות היפות של אנשי "איחוד וקדמה" לא בוצע דבר . הוא סיפר על כוונתו לעזוב . עורך העיתון שאל אותו אם אינו חושש שעזיבתו תפסיק את הדיאלוג עם הממשלה . הוא ענה שהוא חושש, ואף ניסה להסביר זאת לממשלה, אך ללא תועלת . העורך שאל אותו מהי לדעתו הסיבה לתכסיסי ההשהיה שהזכיר . זהראוי ענה שמדובר כנראה במחלוקת פנימית בתוך "איחוד וקדמה" . מקצת חבריה תומכים בתביעות הערבים, ואחרים מתנגדים להן לגמרי ורוצים להפעיל כוח נגד הערבים . לא ברור איזו קבוצה תגבר . דבריו של זהראוי עוררו תהודה מסוימת והיו תורכים שהסכימו שהמצב חמור וצריך לבצע רפורמות . הממשלה הודיעה לזהראוי שהחלה לבצע רפורמות ותקים שני בתי ספר בשפה הערבית, בדמשק ובבירות . הובטח לו שהחיילים של כל ולאיה ישרתו בוולאיה שלהם ושהשפה הערבית תהיה שפה רשמית בבתי המשפט ובמשרדי הממשל בוולאיות הערביות . באשר למינוי ערבים למשרות בכירות ולסנט, זהראוי התבקש לסייע לבחור את האנשים המתאימים למשרות אלה . זהראוי הגיע למסקנה שאין טעם שיעזוב את הבירה . לממשלה לא יהיה אכפת ממילא, ואולי אף תשמח להיפטר ממנו . הוא החליט להישאר ולשתף ...  אל הספר
מוסד ביאליק