פרק שמיני: בירות דורשת רפורמות

46׀ פרק שמיני הערבי היה בדרך כלל זהה, "התחייה הלבנונית" ( אלנהדה אללבנאניה ) . אגודות אלו אומנם היו עצמאיות, אבל פעלו למען אותן מטרות ולרוב מתוך תיאום . בספטמבר 1908 , כשהיה המושל הכללי של סנג'ק הר הלבנון, יוסוף פרנקו פאשא, במעון הקיץ שלו בכפר בית אלדין, התכנסו מספר רב של נכבדים לבנונים בבירות והחליטו לשלוח אליו משלחת שתעלה בפניו כמה דרישות הנוגעות למצבו של ההר . הבולט שבפעילים אלה היה סלים עמון, מרוני מדיר אלקמר, שהיה המושל לשעבר של מחוז כסרואן ובסוף 1907 פוטר בידי המושל הכללי . עקב חילוקי דעות בין הפעילים, וכן הססנותו האישית, החליט עמון ברגע האחרון שלא להצטרף למשלחת . המשלחת הגיעה לארמון המושל בבית אלדין, והפעיל המרוני חביב אלסעד דרש בשמה מהמושל שלנציגי הפרלמנט מהר הלבנון לא תהיה זכות לדון בעניינים הנוגעים למעמדו המיוחד של ההר . עוד הוא דרש את פיזור המועצה המנהלת של ההר ובחירת חברים חדשים, לפי רצון הלבנונים, את טיהור הממשל של ההר מנושאי משרות מושחתים ואת ביטולם של מיסים חדשים שהוטלו עליהם . המושל לא רצה לשמוע על כך כלל ויצא מהחדר . המשלחת הודיעה שלא תעזוב את הארמון עד שישמעו את דרישו...  אל הספר