44׀ פרק חמישי בעניינים אחרים ושל סופרים אחרים, כמו "אם אלקרא" של כואכבי . את העותקים של כתב העת שהגיעו לאימפריה, השלטונות החרימו . החומר שהתפרסם בו הצליח להרגיז אותם כל כך, עד שבשנת 1906 הוציא בית המשפט בטריפולי צו המורה לעצור, בכל אשר יימצא, את "מוחמד רשיד רדא [ . . . ] שברח למצרים והוא הבעלים והעורך של עיתון 'אלמנאר' דובר 1 ההבלים וחשוד בפרסום דברי בגידה ובלע בנייר זה" . בספטמבר 1908 , לאחר מהפכת "התורכים הצעירים", נסע רדא לכפר הולדתו לבקר את משפחתו . משם המשיך לבירות, לטריפולי ולדמשק, במסע תעמולה למען אחדות הערבים והתורכים באימפריה . בטריפולי היכה אותו איש ממתנגדי "איחוד וקדמה" במקל על ראשו ואף ירה בו כדור והחטיא . בדמשק הסתבך בוויכוח דתי עם שיח' שמרן, ויכוח שעורר אנדרלמוסיה בכל העיר . למרות תקריות אלו דבק רדא בשלב זה באמונתו, שעתיד ורוד 2 צפוי לאימפריה העות'מאנית וליחסים בין הערבים לתורכים בעידן שלאחר המהפכה . נקודת המוצא של האידאולוגיה של רשיד רדא דומה מאוד לזו של עבד אלרחמן אלכואכבי . הוא פעל למען תחיית האסלאם, ולמען מטרה זו סבר שיש להביא לידי התעוררות ערבית, משום שרק העם הערבי י...
אל הספר