23׀ פרק רביעי שנים, לקח אותו ג'זאירי תחת חסותו ( "השיח' טאהר אחז אותי בידי והפנה אותי לאסלאם הנכון" ) . ח'טיב למד בבית הספר התיכון הדמשקאי "מכתב ענבר" ( שממנו יצאו רבים מבכירי סוריה ) ובו בזמן העסיק אותו ג'זאירי בטיפול בכתבי יד כדי להרחיב את אופקיו . לאחר שהיה גומר את חובותיו הלימודיות, היה סר לחוגו של ג'זאירי להאזין להרצאותיו . באותם ימים נפל לידיו הספר "אם אלקרא" של עבד אלרחמן אלכואכבי, והוא קרא אותו ולאחר מכן העבירו לחבריו ל"חוג הקטן של דמשק" . ח'טיב הגיע למסקנה שהערבים הם האחראים להפצת האסלאם בכל מקום ובכל זמן, ורעיון זה דבק בו כל חייו והיה הכוח המניע שמאחורי פעילותו בעתיד . חברי החוג שלו היו נפגשים בבית הספר "מכתב ענבר" ולומדים את ההיסטוריה של הערבים ואת השפה הערבית וספרותה . והייתה להם עוד מטרה, סודית, להפיץ את הערביות ( ערובה ) בקרב הנוער הערבי בדמשק . עם זאת הם לא חתרו כלל להתנתק מהאימפריה העות'מאנית . הם שאפו למשטר דצנטרליסטי שהערבים שותפים בו בשלטון והשפה הערבית היא שפה רשמית בבתי הספר, בבתי המשפט ובמשרדי 2 הממשל של הפרובינציות הערביות . כשהיה בכיתה השישית של בית הספר התיכון,...
אל הספר