ג. המאבק בזהות העדתית

דבקה בעדתיות סטיגמה, במסכנת שלמות העם, ולכן טרחו ראשי תמ"י להציגה בזמנית ומותנית, כפי שנוסח באחד מכרוזי הבחירות : "לא עוד קיפוח עדתי, לא עוד 'מיכסות' לפי מוצא עדתי, לא עוד שני עמים בארץ אחת . ואני אהרן אבו­חצירה, מתחייב בזה, יחד עם חברי, שבבוא היום, כאשר גבולות אלו לא יהיו עוד, אני אהרן אבו­חצירה אהיה הראשון, שאקפל דגל זה, אותו הנפתי היום . . . " . ) "ידיעות אחרונות" 1981 . 6 . 2 ( . לאחר הבחירות אמר אבו­חצירה למראיינו, בראיון בטלוויזיה ) 81 . 8 . 1 ( : "שים לב, שאנו הרשימה היחידה שלא הדגשנו את ההיבט העדתי וזאת בהשוואה לרשימות אחרות . " ב­ 981 ו תעמולת הבחירות של תמ"י היא במסגרת הערכית הדומיננטית . הצידוק להתארגנות הוא במושגים המדברים על קיומם של אפליה, קיפוח ותיוג של יוצאי גלויות שונות, אך במקביל מתפרסמת תמונתו של אבו­חצירה כשהוא מנשק את ידו של הבבא סאלי, מנהיגה הרוחני של יהדות מרוקו, וזוכה בבירבתו . המנהיג הדתי­רוחני מעניק הכרה למנהיג הפוליטי . במודעה שסיסמתה הבולטת היא "כבוד" נאמר : " . . . לכל אחד ברור, שבמדינה של קיבוץ גלויות, עוד ימים רבים יעברו, עד שהכל יבוא על מקומו . יש לנו סב...  אל הספר