זו הופיעו קבוצות מקצועיות, דתיות, עדתיות ואידיאולוגיות . השייכות העדתית, כבסיס לארגון, היתה לגיטימית לגיוס פוליטי, כמו ההתארגנויות על בסיס מקצועי או דתי . בדיקת תביעותיהם של הספרדים מלמדת, כי מעבר לסנטימנטים של שייכות וקירבה תרבותית, היה בהתארגנות הפוליטית העדתית שלהם ביטוי לאינטרסים של שמירת כוחם של ראשי ההנהגה הספרדית . תופעה זו, אגב, אינה ייחודית לחברה הישראלית . אבנר כהן, בחוקרו את האתניות בניגריה, עומד על כך ששמירת הזהות האתנית אינה עניין של שמרנות או של העדר קידמה אלא ביטוי לאינטרסים ומבחינה זו היא משמשת כאמצעי פוליטי . מכאן נובעת טענתו של כהן כי אתניות אינה רק מורשתעבר אלא תופעה הצומחת על רקע תנאים קיומיים ואינטראקציה עם קבוצות אחרות ) a . Cohen 1974 ( . באור זה יש לבחון אף את התארגנות הספרדים . השאיפה לשמור על כוח פוליטי היתה האינטרס המנחה שלהם . בהשתתפות רשימות עדתיות ) ספרדים, תימנים, בוכרים, גורז'ים ( בבחירות לאסה"נ ה 1 היתה הכרה, בדיעבד, במוצא, כבסיס לגיטימי להתארגנות, ככל בסיס אחר . עם זאת נראה כי כבר מלכתחילה החלו להישמע הרהורים וערעורים על "זבות" המוצא לשמש בסיס להתא...
אל הספר