א. מ"ישוב ישן" ל"ישוב חדש" - העדה הספרדית ערב הקמת "כנסת-ישראל"

החברתי התבסס על ועדי­עדות וכוללים . * במשך דורות נתמך ועד העדה הספרדית בכספי תרומות שנאספו בתפוצות וחולקו לפי מפתח קבוע : שליש לתשלום מסים ולהחזקת מוסדות, שליש לפרנסת תלמידי­חכמים, לפי דרגת חשיבותם, והיתר לעניים, לחולים ולנצרכים, לפי חלוקה מקרית . מפתח זה הותיר את רוב בני העדה ללא תמיכה ואילץ אותם לעסוק במלאכה ובמסחר זעיר . כך הפך הציבור הספרדי ליותר פרודוקטיבי מאשר הציבור האשכנזי, בו נהג מפתח חלוקה יותר שוויוני . חלוקת הכספים היתה נתונה בידי הנהגת העדה, שפעלה ליד "הראשון לציון", והיא זו שקבעה, כראות עיניה, מי זכאי לקיצבה ומה יהיה שיעורה . השליטה המוחלטת בכספים העניקה לראשי העדה עוצמה רבה . במשך שנים עמדה הקהילה הספרדית בתוקף על עקרון אחדותה; היא לא התירה לערוך מגביות נפרדות, מטעם יוצאי ארצות מסוימות, או שימוש בכספים לחוג מסוים בקרב הקהילה, והתנגדה לכל פיצול לפי ארצות­מוצא . דפוס זה מפתיע בדמיונו לדפוס שהתפתח ב"ישוב החדש" . מצד אחד מיון על­פי קבוצת­מוצא ומצד שני הקבוצה הדומיננטית מונעת מקבוצות אלה התארגנות עצמאית . בשני המקרים היתה המגמה לשמור את הכוח ולרכז אותו . במשך שנים רבות עמד בר...  אל הספר
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית