הבולטת דווקא לנוכח הבשלונות האלקטורליים, החוזרים ונשנים, שהיו נחלתן עד 1981 . ריבויין ופיצולן של הרשימות ה"עדתיות" נראה לי במאפיין בולט ראשון, הדורש הסבר כשלעצמו, ולא רק כגורם המסביר את בשלונן בבחירות . העדפתי להתרכז בשאלות בדבר מקורם ומהותם של ארגונים פוליטיים אלה, ולא בשאלת הגורמים להצלחה או לכישלון של הרשימות אם כי, בדיעבד, ניתן להסיק ממימצאי המחקר גם על שאלה זו . עד כה התייחסו לרשימות ה"עדתיות" בישראל באל תופעה הנובעת מעצם קיומן של העדות ושל מה שמוגדר "בעיית העדות", דהיינו, הפער החברתי . מחקר זה בא לבחון הנחה זו ולשאול מהי הזהות הפוליטיתהעדתית, מה מקורה, מה משמעותה עבור נושאיה יזמי הרשימות ה"עדתיות", ואלו גורמים חברתיים נוספים לקחו חלק בעיצוב זהות זו . כמו בכל מחקר סוציולוגיהיסטורי עמדו בפניי מספר אפשרויות לארגון המימצאים והצגתם : סביב הסוגיות הסוציולוגיות, או דרך ציר ההתפתחות ההיסטורית של כל ארגון בנפרד ושל בל הארגונים יחד . חיפשתי דרך ביניים שתציג סוגיות סוציולוגיות תוך שמירת רצף השתלשלות היסטורית ושרטוט תמונה, פחות או יותר ברורה, של בל ארגון בפני עצמו . בספר שלושה פרקים עי...
אל הספר