הפולמוס על הקמת בית הדין הרבני לערעורים: סמכות רבנית, ריכוזיות הלכתית ובירוקרטיה מודרנית

גיליון 9 - 10 | 2023 - 2024 . תשפ"ד - תשפ"ה [ 222 ] בית דין השני יכול לסתור דינם אם לא בהוכחות וראיות ברורות . וכן כתב החוות יאיר 102 101 ובאופן זה ראוי ורצוי ליסד בית דין לערעורים . בהשמטות, 103 את האפשרות להקמת בית דין מוסדי לערעורים מבסס הרב עוזיאל על התקנת תקנה . יש לשים לב לחשיבות שהוא מעניק להסכמת הציבור, הן בהקשר של התקנת התקנה באופן כללי ( "במקום שהצבור מתקנים תקנה זו" ) והן בהקשר של בעלי הדין הקונקרטיים המגישים ערעור ( "וכל העומדים לדין סברו וקבלו למפרע" ) . סמכותו ההלכתית-הפנימית של בית הדין לערעורים נובעת מ"דרישת העם", ובהתאמה — מהסכמת העם . כך מצליח 101 נראה שהכוונה לשו"ת חוות יאיר, סימן קסה . במהלך הדיון בסימן זה מבאר החוות יאיר פסק דין שנתן לאחר שאחד הצדדים ביקש "כתבו לי מאיזה טעם דנתוני" ומקדיש דיון מקדים בשאלת הצורך במתן נימוקים לשם אפשרות לבקר את פסק הדין ובהיקף ההתערבות של ערכאת ערעור לא פורמלית שכזו . אין זהות מוחלטת בין דברי החוות יאיר לעמדה המצמצמת שנוקט הרב עוזיאל, אלא שלא כאן המקום לדון בכך . 102 שו"ת משפטי עוזיאל, חושן משפט, סימן א, סעיף טז . 103 היחס לערעור כאל...  אל הספר
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר