"יְתוֹמִים הָיִינוּ וְאֵין אָב" - על מות האל־האב בספרות חז"ל

גיליון 9 - 10 | 2023 - 2024 . תשפ"ד - תשפ"ה [ 148 ] מַה מּוּזָרָה מִיתַת אָב גַּם זֹאת שֶׁל אֵם , שֶׁאַחֲרֵיהֶם אֵין כְּבָר עַל מִי לְהַצְבִּיעַ : הִנֵּה מִשָּׁם יָצָאתִי . יֵשׁ אוֹמְרִים, דֶּרֶךְ עוֹלָם הִיא מִיתַת אָב וָאֵם , מִי הֵם שֶׁלֹּא יָמוּתוּ גַּם כֵּן . פְּטִירָתָם טֶבַע מוּזָר, הִסְתַּלְּקוּת עוֹלָמָם מְיֻתֶּרֶת , מִיתָתָם קְדוּמָה וּמַה כָּאן חָדָשׁ . לְבִנְכֶם טֶרֶם הִסְפַּקְתֶּם לָשׁוּב וּכְבָר מִמֶּנּוּ נִפְקָד מְקוֹמְכֶם . 2 פתיחה הרעיון של "מות האל" כביטוי לתחושת השחרור מן האל הטרנסצנדנטי והמְלָכת האנושיות כ"מלא כל הארץ כבודה" הוא מן הרעיונות המובהקים המזוהים עם העת החדשה, שהעמידה את האדם במרכז עולמה הרעיוני והתרבותי והביאה להתעוררות של תנועות מוסריות של הומניזם חילוני . ואולם מבט מעמיק במדרשי חז"ל — שנכתבו כפרשנות לחורבן הבית השני — חושף כי הרעיון של מות האל מופיע כבר בעולמם של חכמים כביטוי להסתלקותו של אלוהים מן הזירה הארצית : "אמר הקדוש ברוך הוא שוב אין לי מושב בארץ — אסלק 3 אציע כי הסתלקותו האלקטיבית של האל מסמנת שכינתי ממנה ואעלה למכוני הראשון" . בעולמם של חכמים ...  אל הספר