150 החיים . ואז כאשר אנחנו מודטים – במיוחד אם אנחנו מתרגלים בדרך שאני מציעה כאן – אם אנחנו מתאמנים בעדינות, מתאמנים בשחרור, מכניסים למשוואה גם הרפיה מהיקבעות וגם נאמנות לטכניקה, אם אנחנו מתאמנים בדרך זו רגע אחר רגע במהלך חיינו – מה שמתחיל להתרחש זה שהחריץ מתרחב והולך, ואנחנו תופשים עוד ועוד . אנחנו מפתחים השקפה רחבה יותר וסובלנית יותר . לפעמים כל מה שאנחנו מבחינים בו זה שאנחנו לפעמים ערים ולפעמים ישנים . או שאנחנו שמים לב שדעתנו מוסחת וחוזרים לתודעה צלולה . אנחנו מתחילים להבחין – זאת כמובן התגלית הגדולה הראשונה – שאנחנו חושבים כל כך הרבה . אנחנו מתחילים לפתח את מה שנקרא "פראג'נה" או "תבונה צלולה" . בעזרת התבונה הצלולה הזאת סביר שנרגיש תחושת ביטחון גדלה ומתרחבת, נרגיש שאנחנו מסוגלים להתמודד עם יותר דברים, שאנחנו אפילו מסוגלים לאהוב יותר . אולי גם יש זמנים שבהם יש ביכולתנו לצאת לגמרי החוצה מהקופסה . אבל האמינו לי, כשזה קורה מוקדם מדי אפשר להשתגע . לרוב אנחנו לא מוכנים נפשית לתפישה מחוץ לקופסה, לא על ההתחלה . אבל אנחנו נעים לכיוון הזה . יותר ויותר אנחנו נרגעים גם במצבים של חוסר ודאות, נרג...
אל הספר