66 לפני כמה ימים חוויתי חוויה – היא הייתה קצרה והייתי מודעת אליה – שבה איבדתי לחלוטין קשר למה שעשיתי, למשך בערך ארבע שניות . הרגע שהייתי בו פשוט נעלם ויצאתי לרכיבה עם התודעה המשוטטת שלי . חשבתי על משהו . ואז חשבתי, "בחיי, איזו יכולת מדהימה יש לנו פשוט לברוח, לא להיות כאן . את הדבר הזה אנחנו לגמרי מסוגלים לעשות ! אנחנו לגמרי מסוגלים לעשות זאת משום שהתאמנו על כך שנים . זה בעצם אוטומטי אצלנו . " וכשאני מלמדת את זה בקבוצות תמיד ישנם אנשים – אנשים מאוד אינטליגנטים – ששואלים שאלות טובות מאוד . הם אומרים, "את צריכה להוכיח לנו שמה שאת מנחה אותנו לעשות נכון, כי הניסיון שלנו מראה שהתודעה נודדת מטבעה, טבעי לה לשוטט . האם זה לא כך במכוון, כדי שנוכל לפעול ולחשוב, על מנת לחיות וליצור ? " המסע למציאת מענה לשאלה הזאת הוא אחד הדברים שמשכו אותי לבודהיזם . בודהה אמר, "אל תקבלו את כל מה שאני אומר כאמת רק משום שאני אומר את זה . בחנו את זה ממש, בדרך של התנסות עצמית . " אני גיליתי שזאת אכן אמת . לוקח די הרבה זמן לראות שאפשר באמת להיות ערים ונוכחים ולחיות את החיים ביצירתיות ומעורבות, בלי שהתודעה תנדוד כל הזמן...
אל הספר