שלוש שאלות ושלוש תשובות בתעודות העבריות ממדבר יהודה שבין המרד הגדול למרד בר כוכבא

] 2 [ 220 אורי מור 3 ובכל זאת רצים ותמונתו הכללית מתאימה לידוע לנו על התפתחות הכתיב העברי . בקורפוס שני קווים של חלוקה שיש לתת עליהם את הדעת : א . חלוקה בזמן — כאמור, רק כשבעים שנה מפרידות בין גבולותיו הכרונולוגיים 4 אבל מתברר שכמעט כל של הקורפוס : המרד הגדול מכאן ומרד בר כוכבא מכאן, התעודות העבריות נכתבו בימי מרד ( אחד מן השניים ) , ובזמן שבתווך הצטמצמה מאוד הכתיבה העברית, לפחות בתחום הסוגות הלא-ספרותיות, ויש הטוענים שפסקה 5 בבחינת ההבדלים הלשוניים בין שתי התת-קבוצות התחיל מרדכי מישור, ממש . 6 שהקדיש מחקר ל"ייחודי הלשון של התעודות מזמן המרד הגדול" . ב . חלוקה בסוגה — סוגת האיגרות וסוגת השטרות, שתי הקבוצות המרכזיות בקורפוס, אמנם קרובות זו לזו ברשמיותן מכאן ובאופיין הלא-ספרותי מכאן, אבל ההבדל ביניהן ניכר : השטרות מושפעים בניסוחם ממסורות שמרניות וקדומות של כתיבה 7 שני הטקסטים הפיוטייםמשפטית, ואילו האיגרות קרובות הרבה יותר ללשון החיה . ( חבר—צאלים 6 ונחל חבר 8 2 ) מעמידים מחלקה שלישית של סוגה . בדיקת לשונן של התעודות מאשרת שאכן קורפוס אחד לפנינו, כלומר המערכת הלשונית המשתקפת בו היא מערכת ...  אל הספר
מוסד ביאליק