] 13 [ על זיקה ותחרות בין דמויות מקראיות בספרות הבתר-מקראית 127 48 ואולם החיבור שהציע אינו צריך לבוא כאן, ויש להשלים " [ חנוך ] נׄמצא תמים" . 49 ידין נראה מוצדק מבחינת השרידים עצמם . אם אפשר יהיה להוכיח מן השרידים עצמם בוודאות שיש להרכיבם זה בזה ושלפנינו בוודאות פסוק 17 — יהיה די בכך . אבל מאחר שהתצלום שראיתי אינו טוב דיו, עליי להביא ראיות מצטברות נוספות : א . ההשלמה "ב [ עת כלה ] " מצריכה שינוי מזערי לעומת הנוסח העברי ( ב [ עת ] במקום ל [ עת ] , והכוונה זהה ) , ולעומת זאת בפסוק 16 אין שום רמז בשאר עדי הנוסח לצלע הפותחת באות בי"ת . ב . המילה תמים נאמרה על נח במקרא ( בראשית ו 9 ) , והיא מופיעה בכל נוסחי בן סירא בפסוק ,17 ואילו בפסוק 16 העד היחיד להן הוא נוסח הגניזה, נוסח מוקשה בעניינו ( "נמצא תמים" ) ובצורתו . ג . נוסח הגניזה "חנוך נמצא תמים והתהלך עם ה' ונלקח" אינו יכול להיות מקורי שכן ספר בן סירא כולו בנוי מפסוקים בני שתי צלעות שוות פחות או יותר באורכן, ומשפט זה ארוך הרבה יותר מדי . גם הנוסח היווני הקצר יותר, "חנוך התהלך עם ה' ונלקח" נראה מגושם מבחינת המשקל וחלוקתה הפנימית של הצלע יחס...
אל הספר