תרומתו של חנן אשל לחקר מגילות מדבר יהודה

[ 2 [ 8 יהודה שיפמן ומרלין שיפמן אף כי הסקירה הנוכחית תתמקד בהישגיו של חנן בחקר אתר קומראן והמגילות, לא בתחומים אלו בלבד עבד חנן . הוא השאיר אחריו המוני מחקרים ארכאולוגיים, אפיגרפיים, היסטוריים, פילולוגיים וגאוגרפיים . מחקריו השפיעו על הבנתנו במקרא, בספרות ימי הבית השני, בספרות חז"ל ובתולדות ארץ-ישראל, השומרונים, הפלשתים, החשמונאים, ההלניזם והאימפריה הרומית . הוא חיבר מאמרים טכניים ופופולריים, ספרים, מאמרים אנציקלופדיים וביקורות ספרים . הוא שימש הן מורה דרך הן מורה דעת, פרופסור מן המניין באוניברסיטת בר-אילן, מנחה לתלמידי דוקטור וראש מרכז דוד וימימה יסלזון לחקר תולדות ישראל לאור האפיגרפיה . חנן התחיל את לימודיו ופעולתו כארכאולוג, וסיים את תואר הבוגר שלו בתחום זה . עד סוף ימיו ראה בארכאולוגיה הנדבך הבסיסי לכל המחקר במגילות . מתודה זו היא שקבעה את היסוד המדעי הפיזי — העובדות האמפיריות — לכל עבודותיו . בשל כך שב חנן, יחד עם מגן ברושי, לחפור בקומראן . על ידי בדיקת המערות שבמצוק החוואר, הם ניסו להסביר היכן וכיצד גרו אנשי הכת, והוכיחו כי אנשי הכת גרו בחלקם בקומה השנייה באתר קומראן, חלקם במערו...  אל הספר
מוסד ביאליק