בשובה ונחת, בהשקט ובבטחה: דברים לזכר הרב פרופ' יוסף אלימלך באומגרטן ז"ל (1928—2008)

[ 2 [ 2 דניאל שוורץ bear witness of him ( concerning ) the judgments of the Law” . ריצ'רדסון היה מודע שהלכה כזאת מפתיעה, בהתחשב בידוע לנו על מקומן ( כלומר : חוסר מקומן ) של נשים והחשדנות כלפיהן בקרב האיסיים לפי פילון, יוספוס ופליניוס ובהתחשב בידוע לנו מספרות חז"ל . אולם הוא דחה את הספקות באמרו שעלינו לקרוא את הטקסט הזה, כמו טקסטים אחרים מקומראן, כפי שהם, ולא לתקן אותם לפי הצפוי על פי מקורות אחרים . בהקשר זה הוא הטעים במיוחד את איחורה של ספרות חז"ל, ושאין לבנות עליה כעדות למושגיהם של יהודים מאתיים שנים לפני החורבן . באומגרטן סבר שדין כזה, מתן רשות לאישה להעיד, ועוד נגד בעלה, ממש אין לו שחר . בתשובתו לברתלמי ולריצ'רדסון הוא פתח באמירה שידון בנושא “without involving the hitherto little explored relationship between the legal traditions of Qumran and rabbinic halakha” , ובכך הסגיר, כפי הנראה, את החשש שמא יחשדו בו — כיהודי ואולי לאור רקעו הישיבתי במיוחד — ששיקולים חיצוניים מן הספרות ההיא הם המנחים אותו . מכל מקום, באומגרטן אכן טוען תחילה על פי שיקולים פנימיים : הוא פותח את דבריו בשיקולים הע...  אל הספר
מוסד ביאליק